מהי פגיעה עצמית?

פגיעה עצמית היא גרימת כאב לעצמך, ללא כוונת התאבדות. תופעה זו נפוצה הרבה יותר מאשר נדמה, ומופיעה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, אולי מכיוון שנשים נוטות יותר להפנות את האגרסיה או הכאב שהן חשות כלפי פנים, אל עצמן, ולא החוצה כלפי אנשים ואובייקטים אחרים. שריטות עצמיות וחתכים, גרימת כוויות עצמיות, חיטוט בפצעים מחלימים, והטחות ראש הן אחדות מהשיטות הנפוצות לפגיעה עצמית, והן מלוות בתחושות עצמי שליליות ובשנאה עצמית רבה. חשוב להדגיש כי באופן פרדוקסלי, עבור אנשים רבים הפוגעים בעצמם, הפגיעה העצמית היא לא נסיון אובדנות אלא דווקא ניסיון נואש להימנע מאובדנות.

תהליכים ותחושות המאפיינות פגיעה עצמית

גורמים שונים יכולים להוליך אדם לפגוע בעצמו, ופעמים רבות התופעה מתחילה כבר בגילאים מוקדמים ביותר, או בגיל ההתבגרות, כדרך להפחתת מתח בלתי נסבל. לאחר מכן, הפגיעה העצמית הופכת להיות מרכזית יותר ויותר עבור האדם הפוגע בעצמו, מכיוון שהיא התנהגות המספקת הקלה ומרגוע לאדם המתמודד עם חוויה או חוויות שליליות במציאות חייו, או עם חוויה רגשית מציפה ומלאת כאב עימה הוא אינו מצליח להתמודד בדרך אחרת.

מתוך הדברים שמספרים אנשים שפוגעים בעצמם עולה כי גרימת פגיעה עצמית מאפשרת לאדם הפוגע בעצמו להרגיש מגוון של תחושות וחוויות, שאינן נגישות וזמינות לו בדרך אחרת. בעזרתה הם יכולים לחוש הקלה בכאב המציף אותם, ולהרגיש תחושה של שליטה בעצמם ובגופם. לעיתים, הפגיעה העצמית מאפשרת לאנשים הפוגעים בעצמם להצליח להתנתק מתחושותיהם כאשר מתעוררים בהם רגשות עוצמתיים וקשים כמו כעס וזעם, ולחילופין הפגיעה עצמית מאפשר דווקא את ההפך הגמור – להצליח ולהתחבר לתחושות פנימיות קשות, ולהרגיש את הרגשות הקשים והעוצמתיים באופן מלא ואמיתי. הפגיעה העצמית יכולה לספק דרך מילוט זמנית מתחושות של ריקנות דיכאון וחוסר משמעות, ומאפשרת לאדם הפוגע בעצמו להרגיש לרגע תחושה של קיום וחיים וחיבור אל העצמי האמיתי.

הטיפול הפסיכולוגי באנשים הפוגעים בעצמם

עבור מטופלים רבים, הפגיעה העצמית אינה חוויה או התרחשות העומדת בפני עצמה, אלא היא חלק מהיסטוריה נפשית ורגשית מורכבת של אירועים וחוויות שליליות. בהקשר זה ראוי לציין כי המחקרים בתחום אף טוענים כי הרוב המכריע של האנשים הפוגעים בעצמם חוו באופן ממשי אלימות או פגיעה מינית בעבר, בשלב מוקדם ובלתי בשל של התפתחותם הנפשית והרגשית. בשל כך, הפגיעה העצמית הופכת להיות חלק ממגוון התחושות השליליות הממלאות את עולמו הפנימי של המטופל, לעיתים אף מאשרת ומצדיקה אותם, ואינה בראש סדר החשיבויות בפני עצמה. הפגיעה העצמית במקרים אלו עבור המטופל היא רק סימפטום שולי, שמתאים לתחושות העצמי השלילות אותם הוא חווה, ומהווה רק הסחת דעת או מעטפת לדרמה הפנימית המתחוללת במעמקי הנפש.

הטיפול הפסיכולוגי עבור אנשים הפוגעים בעצמם הוא בדרך כלל מורכב ומתמשך. בשל האופי העמוק שבו בדרך כלל משתלבת הפגיעה העצמית במבנים ובתהלכים הנפשיים של המטופל, וגם בשל מורכבות המנגנונים והאיזוניים הנפשיים והרגשיים שנבנו לעיתים במהלך שנים רבות של פגיעה עצמית בטרם פנה האדם לטיפול, הופך הטיפול פעמים רבות לתהליך קשה ואיטי. במהלך הטיפול, המטופל מתמודד עם נושאים ברבדים שונים של החוויה העצמית. ברמה הגלוייה, ישנה התייחסות לחלקים מסויימים הנמצאים על פני השטח, כמו התנהגות הפגיעה העצמית והשלכותיה על חייו ועל הדימוי העצמי שלו ויחסיו עם העולם, ובתהליך מקביל – עובר המטופל תהליך מעמיק של אירגון מחדש של חוויותיו ועולמו הפנימי בתוך המסגרת המוגנת של הטיפול. היחסים הטיפוליים הם בדרך כלל לב הטיפול, כאשר אמון וביטחון במטפל הם נושאים קריטיים ומרכזיים בדינמיקה הטיפולית.